מוות לאלימים. ולהומואים. ולמקוששים בשבת

בעקבות הצעה של מספר חברי כנסת לעגן בחוק את האפשרות לגזור עונש מוות על אדם המורשע ברצח של קטין עד גיל 13, התפתח דיון ביני לחברתי. עלתה השאלה האם אין זה מנוגד לרוח היהדות.
מתוך ידיעה שעונש מוות מופיע תדיר בתורה, הסתקרנתי לראות בדיוק באילו מצבים התורה מצווה על עונש מוות.
חיפשתי באתר של מכון ממרא מופעים של המחרוזת הפופולרית “מות יומת”. הנה התוצאות לפניכם:

  1. וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ:  כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת. (שמות י”ט, 12)
  2. וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, מוֹת יוּמָת. (שמות כ”א, 15)
  3. וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ, מוֹת יוּמָת. (שמות כ”א, 16)
  4. וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ, מוֹת יוּמָת. (שמות כ”א, 17)
  5. כָּל-שֹׁכֵב עִם-בְּהֵמָה, מוֹת יוּמָת. (שמות כ”ב, 18)
  6. וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַשַּׁבָּת, כִּי קֹדֶשׁ הִוא, לָכֶם; מְחַלְלֶיהָ, מוֹת יוּמָת–כִּי כָּל-הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ. (שמות ל”א, 14)
  7. שֵׁשֶׁת יָמִים, יֵעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ, לַיהוָה; כָּל-הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, מוֹת יוּמָת. (שמות ל”א, 15)
  8. וְאֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תֹּאמַר, אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן-הַגֵּר הַגָּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ, מוֹת יוּמָת; עַם הָאָרֶץ, יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן. (ויקרא כ’, 2)
  9. כִּי-אִישׁ אִישׁ, אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֹ–מוֹת יוּמָת:  אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל, דָּמָיו בּוֹ. (ויקרא כ’, 9)
  10. וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת-אֵשֶׁת אִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף, אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ–מוֹת-יוּמַת הַנֹּאֵף, וְהַנֹּאָפֶת. (ויקרא כ’, 10)
  11. וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-אֵשֶׁת אָבִיו–עֶרְוַת אָבִיו, גִּלָּה; מוֹת-יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם, דְּמֵיהֶם בָּם. (ויקרא כ’, 11)
  12. וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-כַּלָּתוֹ–מוֹת יוּמְתוּ, שְׁנֵיהֶם:  תֶּבֶל עָשׂוּ, דְּמֵיהֶם בָּם. (ויקרא כ’, 12)
  13. וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה–תּוֹעֵבָה עָשׂוּ, שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם. (ויקרא כ’, 13)
  14. וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה–מוֹת יוּמָת; וְאֶת-הַבְּהֵמָה, תַּהֲרֹגוּ. (ויקרא כ’, 15)
  15. וְאִשָּׁה, אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל-כָּל-בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ–וְהָרַגְתָּ אֶת-הָאִשָּׁה, וְאֶת-הַבְּהֵמָה; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם. (ויקרא כ’, 16)
  16. וְאִישׁ אוֹ-אִשָּׁה, כִּי-יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי–מוֹת יוּמָתוּ; בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם, דְּמֵיהֶם בָּם. (ויקרא כ’, 27)
  17. וְנֹקֵב שֵׁם-יְהוָה מוֹת יוּמָת, רָגוֹם יִרְגְּמוּ-בוֹ כָּל-הָעֵדָה:  כַּגֵּר, כָּאֶזְרָח–בְּנָקְבוֹ-שֵׁם, יוּמָת. (ויקרא כ”ד, 16)
  18. וְאִישׁ, כִּי יַכֶּה כָּל-נֶפֶשׁ אָדָם–מוֹת, יוּמָת. (ויקרא כ”ד, 17)
  19. כָּל-חֵרֶם, אֲשֶׁר יָחֳרַם מִן-הָאָדָם–לֹא יִפָּדֶה:  מוֹת, יוּמָת. (ויקרא כ”ז, 29)
  20. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, מוֹת יוּמַת הָאִישׁ; רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים כָּל-הָעֵדָה, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. (במדבר ט”ו, 35)
  21. וְאִם-בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ וַיָּמֹת, רֹצֵחַ הוּא:  מוֹת יוּמַת, הָרֹצֵחַ. (במדבר ל”ה, 16)
  22. וְאִם בְּאֶבֶן יָד אֲשֶׁר-יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ, וַיָּמֹת–רֹצֵחַ הוּא:  מוֹת יוּמַת, הָרֹצֵחַ. (במדבר ל”ה, 17)
  23. אוֹ בִּכְלִי עֵץ-יָד אֲשֶׁר-יָמוּת בּוֹ הִכָּהוּ, וַיָּמֹת–רֹצֵחַ הוּא:  מוֹת יוּמַת, הָרֹצֵחַ. (במדבר ל”ה, 18)
  24. אוֹ בְאֵיבָה הִכָּהוּ בְיָדוֹ, וַיָּמֹת–מוֹת-יוּמַת הַמַּכֶּה, רֹצֵחַ הוּא:  גֹּאֵל הַדָּם, יָמִית אֶת-הָרֹצֵחַ–בְּפִגְעוֹ-בוֹ. (במדבר ל”ה, 21)
  25. וְלֹא-תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, אֲשֶׁר-הוּא רָשָׁע לָמוּת:  כִּי-מוֹת, יוּמָת. (במדבר ל”ה, 31)

אז יש לפחות 25 מקרים (עם חזרות) בהם אנחנו מצווים להרוג פושעים. וזה רק עם המונח “מות יומת”. יש עוד עשרות אם לא מאות מצבים שעליהם גם יש עונש מוות, אבל בניסוח אחר.

אם זה הפרמטר היחיד על פיו בית המחוקקים שלנו היה מקבל החלטות, אבוי לנו.
כיום עונש המוות בישראל שמור רק לנאצים ולמשת”פיהם. אני רוצה לחשוב שאנחנו חיים במדינה מתוקנת שמכירה בערך החיים ולא מרגישה עצמה כבעלת ריבונות על חייהם של אזרחיה, עד לרמה של נטילתם.

1 Comment on "מוות לאלימים. ולהומואים. ולמקוששים בשבת"

  1. במעמד הר סיני ניתנה התורה שבכתב (שבה אתה חיפשת) והתורה שבעלפה.
    אם נלך לפי התורה שבכתב בלבד התוצאות הן קשות אבל בעיון בתורה שבעל פה אנו מוצאים שבית דין שהיה מוציא להורג אחת ב 70 שנה היה נראה קטלני.
    האבסורד הוא דווקא באלו הקרויים “ליברלים” שמסרבים להתייחס לתורה שבעל פה (כי אז צריך ללמוד את כל החיבורים של הדוסים האלו) וטוענים שיש ללכת לפי התורה שבכתב בלבד ומאידך מביעים תמיכה במצעדי גאווה.
    הרי אם אתה הולך לפי התורה שבכתב בלבד צריך להרוג בכל מצעד גאווה את כולם (ראה סעיף 13). זוהי התורה שבעל פה שמגינה עליהם.
    אגב, מעניין לראות את אחד מגדולי הפוסקים החרדים של הדור הקודם הרב משה פיינשטיין ז”ל ,שחיבוריו נלמדים בכל ישיבה\כולל חרדי, מחפש ומתעסק כיצד למצוא להומואים היתר (למרות שלא מצא)
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F

Leave a comment

Your email address will not be published.


*